במידה וזווית הקמבר שונה מצד לצד, הרי שהרכב 'ימשוך' במהלך הנסיעה לצד אחד.
הנהג ידרש להחזיק בהגה (ולעתים אף 'להילחם' עמו) על מנת שהרכב לא יסטה.
נסיעה ממושכת במצב שכזה היא מסוכנת, מאחר וחוסר תשומת לב עלולה לגרום לסטיה לנתיב אחר או לשוליים. פרט לכך, הצמיג ישחק במהירות ומשך חייו יתקצר במידה משמעותית.
הבעיה היא שבמרבית כלי הרכב המודרניים לא ניתן לכוון את זווית הקמבר. במקרים שכאלו זווית הקמבר הלקויה פירושה שאחד הרכיבים נפגע, כלומר יש לו עיקום או כיפוף, או שמא הוא נשחק. המשמעות היא שצריך לאתר את אותו רכיב פגום ולהחליפו. אין לנסות ולתקן את הזווית באמצעות פעולות כירורגיות כגון הגדלת קדחים, יישור בולמים וכו'. אין להתפתות לחסוך כסף באמצעות כיוון לא מקצועי ואי-החלפה עשוי לעלות לאחר מכן ביוקר.
זווית הקסטר, או בשמה העברי קדם-אופן, היא אותה הזווית שבה מוטה ציר גלגל ההיגוי. מדובר בזווית הדומה במאפייניה לזווית ההטייה קדימה של כידון האופניים. במבט מהצד יש לגלגל שני צירים, עליון ותחתון, כאשר במרבית המקרים הציר התחתון מוטה יותר קדימה מאשר הציר העליון. זוהי זווית קסטר חיובית שמקובלת במרבית כלי הרכב. יש לציין שחלק מיצרני הרכב מאפשר זווית קסטר שלילית.
באמצעות ההטיה של הציר קדימה, כיוון הרכב (או האופניים) נשמר כל העת יציב, וכך נמנעת סטיה מקרית ולא מכוונת של גלגל ההגה במהלך הנסיעה. בפועל, בעת סיבוב גלגל ההגה המתלה מתרומם, וזאת כנגד משקל הרכב. בעת עזיבת גלגל ההגה, בתום הסיבוב, משקל הרכב 'דוחף' את הגלגלים בחזרה קדימה – עד התנגדות הקטנה ביותר האפשרית – כלומר נסיעה במצב ישר.
במידה וזווית הקסטר אינה מכוונת, היא יכולה לגרום לכך שהרכב לא ייסע במסלול הנסיעה המתוכנן. תופעה זו תורגש במלוא חריפותה עם זוויות הקסטר בשני הגלגלים הקדמיים הן שליליות.
במצב ההפוך, שבו הזוויות הן חיוביות מיד, הרי שסיבוב גלגל ההגה יהיה 'קשה' והנהג ירגיש התנגדות גדולה בעת ביצוע סיבוב. בנוסף לכך, הנהג גם ירגיש בעוצמה רבה את מהמורות הכביש.
במידה וזוויות הקסטר של הגלגלים הקדמיים אינן שוות זו לזו, הרי שגלגל ההגה ימשוך לאחד הצדדים, והנהג ידרש להחזיק אותו (עם התנגדות) על מנת לשמור על מסלול הנסיעה הישר. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי לזווית הקסטר יש השפעה מועטה על בלאי הצמיג, והיא באה לידי ביטוי רק לאחר נסיעה ממושכת יחסית.
במרבית כלי הרכב המודרניים בעלי ההנעה הקדמית, לא ניתן לכוון את זווית הקסטר. במקרים שכאלו זווית הקסטר הלקויה פירושה שאחד הרכיבים נפגע, כלומר יש לו עיקום או כיפוף, לרוב עקב תאונה או פגיעה מלפנים. המשמעות היא שצריך לאתר את אותו רכיב פגום ולהחליפו. גם במקרה זה אין לנסות ולתקן את הזווית באמצעות פעולות כירורגיות האסורות עפ"י היצרן.
התכנסות האופנים
התכנסות האופנים היא המדידה השכיחה והפשוטה ביותר מבין כל זוויות ההיגוי ברכב. ההתכנסות הינה ההפרש במרחקים בין חלקם הקדמי של הצמיגים לבין חלקם האחורי של אותם צמיגים. זוהי המדידה המתבצעת במהלך בדיקת הרישוי השנתית, ובאמצעותה נקבעת ההקבלה שבין זוג הצמיגים (הקדמיים או האחוריים). התכנסות אופנים חיובית משמעותה שהמרחק בין חלקם הקדמי של הגלגלים הוא קטן יותר בהשוואה למרחק בחלקם האחורי. התכנסות שלילית היא בדיוק הפוכה.
התכנסות אופנים שאינה בהתאם להוראות היצרן גורמת לכך שהצמיגים ישחקו במהירות. סוג השחיקה הוא מעין 'שיני מסור' ואפשר לחוש 'בשיניים' אלו באמצעות החלקת היד לרוחבה של של סוליית הצמיג.
כיוון השיניים יהיה בהתאם למאפייני ההתכנסות הלקויה. במצב של התכנסות חיובית כיוון השיניים יהיה כלפי מרכז הרכב. בהתכנסות שלילית כוון השיניים יהיה כלפי חוץ.
את ההתכנסות ניתן תמיד לכוון, כאשר הכיוון הוא פשוט וקצר. בחלק מהרכבים היצרן גם מאפשר לכוון את ההתכנסות של הגלגלים האחוריים.
כוון של ארבעת גלגלי הרכב
כוון של ארבעת גלגלי הרכב הוא הכרחי לנסיעה יציבה ובטוחה. התיאום בין הגלגלים חייב להיות בהתאם להנחיות היצרן, וזאת כאשר המרחקים, האלכסונים ואף הגבהים נשמרים בקפדנות. המשמעות בפועל היא שלא מספיק שזוויות ההיגוי של כל גלגל וגלגל תהיינה בהתאם להוראות היצרן, ולא מספיק שכל זוג צמיגים (קדמיים או אחוריים) יהיה מקביל ותקין, חייבים לבדוק את כל ארבעת הגלגלים, ואת ההתאמה ביניהם.
מכיוון שכך, כדאי לדרוש מבעל המקצוע לבדוק את כל ארבעת הגלגלים, וזאת גם אם אין אפשרות לכוון את הזוויות של הגלגלים האחוריים. בדיקה של צמד הגלגלים הקדמיים בלבד לא תספק תמונה מלאה על מצבו של הרכב, ולא תאפשר לחשוף בעיות שקיימות בהתאמה שבין הגלגלים הקדמיים והאחוריים.
במקרה זה החיסכון בזמן העבודה (בדיקה של 2 הגלגלים הקדמיים בלבד) עשויה להיות לרועץ, וזאת כשהבעיה לא תיחשף, וממילא לא תטופל.
עובדות נוספות שכדאי לדעת כל כוון גלגלים
- עבודה נכונה של כיוון גלגלים חייבת תמיד להתחיל ולהסתיים במבחן דרך מעשי. במבחן זה איש המקצוע יכול לחשוף בעיות שלא מתגלות בבדיקה הרגילה, וכן לדעת האם התיקון שביצע ענה על הבעיה שהתעוררה.
- לפני ביצוע עבודות כיוון האופנים יש לבדוק שחיקה וחופשים במתלים, במיסבים ובמחברי ההיגוי. לא ניתן לבצע כיוון כהלכה ללא טיפול קודם בבעיות הללו, ובמרבית המקרים הכיוון שיבוצע לא יענה בצורה טובה על הבעיות שבגינן בוצע הכיוון.
- תנאי הכרחי להצלחת כיוון זוויות היגוי הוא שצמיגי הרכב הם במצב טוב, ובעלי שחיקה אחידה פחות או יותר (כל צמיג בפני עצמו, וכל הצמיגים במבט כולל).
- כך, לדוגמא, בבאחד הגלגלים הייתה זווית קמבר לא תקינה, הרי שעם הנסיעה ברכב הצמיג נשחק בהיקפו, והשחיקה אינה אחידה. לאחר הכיוון, לאותו צמיג יהיה מגע חלקי עם הכביש, כך שלא יושגו התוצאות האופטימליות שנובעות מהכיוון החדש.
- בעיות של 'משיכה בהבגה' אינן נובעות תמיד מזוויות היגוי שאינן מכוונות. יתכנו בעיות נוספות שמקורן בצמיגים (ובעיקר עקב ניפוח לא אחיד של הצמיגים), בעיות במערכת הבלמים ואף בעיות במערכת היגוי הכוח של הרכב. בנקודה זו יש חשיבות רבה לוותק ולניסיון העשיר של בעל המקצוע, כך שהוא יכול לזהות גם בעיות שאינן קשורות ישירות לתחום עיסוקו.
זוויות ההיגוי העיקריות ברכב: מעבר לכיוון הבסיסי
יצרני הרכב קובעים בהחיות היצרן את זוויות ההיגוי הרצויות לכל הגלגלים, עם טולרנס כלשהו שבתוכו יכול לנוע הכיוון בפועל. הזוויות הללו נבדקות בכל כיוון זוויות רגיל, אולם הם אינן חזות הכל. טכנאי המבצע כיוון זוויות היגוי יכול להיעזר בזוויות נוספות על מנת לבצע דיאגנוזה באשר למצב המתלה והגלגל. על אף שחוקי הפיזיקה אינם משתנים, במהלך השנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בתכנון ובהנחיות של יצרני הרכב ביחס לזוויות ההיגוי.
זווית הקמבר
זווית שפיעת האופן נקבעת ע"י היצרן בהנחה שהרכב במצב נייח. בכלי רכב רבים זווית הקמבר משתנה כפונקציה של מהירות הרכב, וזאת עקב הכוחות האווירודינמיים המופעלים, ואשר משפיעים גם על גובהו של הרכב – בהשוואה למצב מנוחה. מכיוון שכך, איש המקצוע חייב לבדוק את גבהי הרכב לפני תחילת כיוון זווית הקמבר, ולתקן את הדרוש תיקון. חשיבות מכרעת יש לבדיקת לחץ אוויר מדוייקת בכל הגלגלים, וזאת בטרם התחילה מלאכת בדיקת הגלגלים בפועל.
יצרני הרכב מתכננים את כלי הרכב כך שזווית הקמבר האופטימלית תהיה בנסיעה מהירה, ואז גם הצמיג 'ישב' בצורה הטובה ביותר על הכביש, והשחיקה שלו תהיה מינימלית. במשך שנים רבות נהוג היה שזווית הקמבר תהיה בין אפס מעליות לשפיעה חיובית במעט, המתנגדת למשקל הרכב. במהלך השנים האחרונות ניכרת מגמה להקנות זווית קמבר שלילית במעט, וזאת בכדי לשפר את יציבות הרכב על הכביש ולשפר את כושר השליטה של הנהג ברכב.
זווית הקסטר
זווית הקסטר משפר את יכולתו של הרכב להמשיך במסלול הנסיעה הישר, מבלי לבצע סטיה מקרית. פעולה זו מתבצעת בדיוק כפי שהדבר מתרחש בגלגל של עגלת הקניות, שבה הגלגל ממוקום מאחורי ציר-הגלגל, והאחרון 'מכריח' את העגלה לנוע במסלול ישר.
עד לפני 30 שנים יצרני הרכב נהגו ליצור קסטר שלילי, וזאת על מנת להקל על בעל הרכב לבצע את פעולות ההיגוי. במהלך 3 העשורים שחלפו נכנסו לשימוש הצמיגים הרדיאליים ומערכת הגוי הכוח, והללו הקלו על יכולת ההיגוי. מהירות הנסיעה בכבישים עלתה, והופסק כמעט לחלוטים השימוש בצמיגים הלא-רדיאליים שנטו להתעוות בנסיעה במהירות גבוהה. כיום, כאשר מתקינים צמיגים רדיאליים במכונית ישנה, יש להקנות זווית קסטר חיובית לרכב, וזאת בכדי למנוע סטיה של הרכב מצד לצד, ועם תוואי נסיעה שאינו עקבי.
התכנסות האופנים
בדומה לזווית הקמבר, גם התכנסות האופנים מושפעת מהכוחות האווירודינמיים שמופעלים עליהם. כאן ההשפעה תלויה בגיאומטריה של מחברי ההיגוי וזאת ביחס לגיאומטריה של המתלים. גם במקרה זה ישנם הבדלים משמעותיים בין נתוני היצרן שניתנים בעת הבידקה, כלומר שהרכב במצב נייח, לבין המצב בפועל – בעת נסיעה במהירויות גבוהות. במרבית המקרים השאיפה של היצרן היא להגיע למצב של התכנסות אופנים אפסית (שני הגלגלים מקבילים זה לזה) במהירויות נסיעה גבוהות. במכוניות ישנות היצרנים קבעו זוויות התכנסות אופנים משמעותיות , וזאת בכדי לפצות על משיכת הצמיגים הלא-רדיאליים במהירויות גבוהות.
יש לציין כי בבדיקת זוויות מודרנית המחשב מתייחס לכל גלגל וגלגל בנפרד בעת בדיקת ההתכנסות, כשהמטרה היא לבצע כיוון מדוייק בעת שגלגל ההגה נשאר בכיוון ישר, ועל מנת למנוע את הצורך בתיקונים חוזרים למצב גלגל ההגה בנסיעה ישר. המחשב קובע את קו מרכז הרכב, ובהתאם לקו זה מכוון כל גלגל וגלגל בנפרד.
מוסך הנטר, המומחים ליישור שלדות
וכיוון זוויות היגוי
מקלף 30, צ'ק פוסט, חיפה |