שחיקת הצמיג: לחשוף את הבעיה כבר בהתהוותה
על פי נתוני אגף התנועה במשטרת ישראל, כשל בצמיגי המכונית מהווה גורם ישיר או מסייע ברבע מתאונות הדרכים הקטלניות. מדובר בנתון מפתיע במיוחד, וזאת לאור הסטטיסטיקה הכללית שמצביעה על אחוז נמוך ביותר של כשלים טכניים / מכניים שגורמים לתאונות דרכים קשות וקטלניות. צמיגי הרכב מהווים את הרכיב החשוב ביותר לבטיחות הנסיעה. זהו הרכיב היחיד שמקשר בין הרכב לכביש, ולכן הוא נושא בהרבה מאוד מטלות הקשורות לתפעול הרכב. בראש ובראשונה מדובר בפעולות השליטה הבסיסיות שכוללות האצה, בלימה והיגוי שבלעדיהן, כמכלול, הנהג אינו יכול לשלוט ברכב. פרט למטלות הללו, הצמיגים נדרשים לעמוד בתנאים פיזיים קשים שכוללים נסיעות בכבישים משובשים, שינויי חום קיצוניים, עמידה בלחצים ובחום גבוה, קרני שמש מזיקות, נסיעה בעומסים גבוהים (כולל עומסי יתר) ועוד.
אורך חייו של הצמיג אינו נתון קבוע. מרבית היצרנים מייעדים את הצמיג לשימוש במשך 4 שנים, ולפי נתון זה אמורה להינתן גם האחריות לצמיג. יחד עם זאת, פרק זמן של ארבע שנים הוא ממושך מאוד, וזאת כשהרכב גומע בתקופה זו רבבות רבות של קילומטרים. במהלך התקופה יכולים להיווצר גורמים שונים שיגרמו לפסילת הצמיג, וזאת בין אם מדובר באי-מילוי לחץ אוויר תקין בצמיגים, ועד לנסיעה בעומסי יתר או עם זוויות היגוי פגומות. כמובן שקיימת גם האפשרות שנמכר לכם צמיג פגום. התוצאה הלכה למעשה היא שחייבים לנפח כל הזמן את האוויר בצמיגים לפי הוראות היצרן ולעקוב כל העת אחרי שחיקת צמיגי הרכב, וזאת לנוכח העובדה שצמיגים רבים מסיימים את חייהם לפני תום מועד האחריות. המשך הנסיעה עם צמיג מסוכן עלול לגרום לכך שאתם תהיו הבאים שמצטרפים לסטטיסטיקה המשטרתית העגומה שהוזכרה בראשית הכתבה.
מילוי לחץ אוויר בהתאם להוראות היצרן ללחץ האוויר התקין יש חשיבות מכרעת באשר לתפקודם של צמיגי הרכב. מדובר בשורה ארוכה מאוד של גורמים ובהם בטיחות הרכב, יציבותו, יכולת ההאצה, הבלימה וההיגוי, בצריכת הדלק ואורך חיי הצמיג. החשוב מכל הוא שהיבט מרכזי זה נתון בידינו, ובידינו
בלבד. לחץ אוויר נמוך הוא ללא ספק התופעה הבולטת ביותר על הכביש, כשהוא תוצאה ישירה של הזנחה של הנוהג ברכב. חשוב לזכור שאף צמיג או פנימית אינם אטומים בפני איבוד לחץ אוויר, ולכן יש לבדוק בתדירות גבוהה את לחץ האוויר בצמיגים, ולמלא את החסר בהתאם. חשוב לבדוק את לחץ האוויר באמצעות שעון לחץ מכוייל. הניסיון המר מוכיח שחלק ניכר מהשעונים בתחנות הדלק במדינה אינם מכויילים כהלכה, כשהתוצאה היא ניפוח חסר או ניפוח עודף, ולא באשמת בעל הרכב. מד לחץ אמין אינו מכשיר יקר, והוא מחזיר את ההשקעה בו במהירות אודות להפחתת צריכת הדלק והארכת משך חיי הצמיגים.
לחץ אוויר נמוך גורם להתחממות הצמיג, וכתוצאה מכך להיחלשות המבנה שלו.
החום מתפתח בצמיג עקב המעוותים של הצמיג בנקודות שטח המגע. מידת פיתוח החום של הצמיג גדלה כפונקציה של מספר המעוותים. טמפרטורת הצמיג עלולה לטפס עד לערכים מסוכניםכאשר נוסעים ברכב במהירות גבוהה, בעומס מלא, ובשילוב עם חוסר לחץ בצמיגים. במצב קיצוני החום הרב עלול להביא אף לפיצוץ הצמיג במהלך הנסיעה.
הצורה האופיינית של צמיג שנופח בלחץ חסר היא שחיקה מואצת משני צידי הצמיג, בכל היקפו, כאשר מרכז הצמיג נותר ללא שחיקה.
ניפוח יתר של הצמיגים
ניפוח יתר של הצמיגים מתרחש כאשר בעל הרכב אינו יודע מהן הוראות יצרן הרכב (שרשומות לרוב במשקוף הדלת הקדמית), או כאשר מתקן הניפוח אינו מכוייל כהלכה , כשהוא מראה לחצים הנמוכים מאלו הקיימים בפועל. לחץ יתר, כאשר הוא בערכים הגבוהים במידה משמעותית מהמותר, עלולים לגרום להתחממות מואצת, ולפיצוץ של הצמיג במהלך הנסיעה. בסטטיסטיקה המשטרתית, אגב, מרבית מקרי הכשל בצמיגים מיוחסים לניפוח יתר של הצמיגים.
חשוב להדגיש שניפו בלחץ יתר אינו יכול 'לפצות' על נסיעהבעומס יתר, והלחץ הגבוה אינו מוסיף מאומה לחוזקו של הצמיג. נהפוך הוא. הלחץ הגבוה גורם להחלשת חוטי המבנה, ע"י כך שהוא מונע מהם לספוג את הזעזועים השונים (בורות, שוליים, פסי האטה וכו'). חוטי המבנה מאבדים מחוזקם בטמפרטורות של מעל 100 מעלות. השילוב של לחץ אוויר גבוה (כתוצאה מהתפשטות האוויר וחום הכביש) עם חוטים מוחלשים גורמים לצמיג להיות רגיש לפיצוץ, וזאת עקב המתיחה המחזקה של חוטי המבנה.
גם אם הצמיג לא התפוצץ, הרי שהנזק הבלתי-הפיך לחוטי המבנה נגרם בכל זאת. חוזקם המקורי של חוטי המבנה אינו חוזר להיות, לאחר קירורם, כפי שהיה החוזק המקורי.המשמעות היא שקיים סיכון שהצמיג יתופץ לאחר מכן, בנסיעה השניה או השלישית.
גם תרכובות הגומי שמהן בנוי הצמיג מוחלשות ומתרככות כאשר הן עובדות בטמפרטורה של 100 מעלות ומעלה. בחום זה סוליית הצמיג מתרככת והיא יותר רגישה לקריעות ותלישות באזור כתף הצמיג, וקיימת רגישת גבוהה כאשר הצמיג פוגע במדרכה או בעצמים אחרים בעלי פינות חדות.
הצורה האופיינית של צמיג שנופח בלחץ יתר היא שחיקה מואצת במרכז הצמיג, בכל היקפו, כאשר צידי הצמיג אינם שחוקים.
התכנסות אופנים לקויה
לאחר שעסקנו בבעיות הקשורות לניפוח הצמיגים, אנו מגיעים לתקלות הקשורות לזוויות ההיגוי. התכנסות האופנים היא המדידה השכיחה והפשוטה ביותר מבין כל זוויות ההיגוי ברכב. ההתכנסות הינה ההפרש במרחקים בין חלקם הקדמי של הצמיגים לבין חלקם האחורי של אותם צמיגים. זוהי המדידה המתבצעת במהלך בדיקת הרישוי השנתית, ובאמצעותה נקבעת ההקבלה שבין זוג הצמיגים (הקדמיים או האחוריים). התכנסות אופנים חיובית משמעותה שהמרחק בין חלקם הקדמי של הגלגלים הוא קטן יותר בהשוואה למרחק בחלקם האחורי. התכנסות שלילית היא בדיוקהפוכה.
התכנסות אופנים שאינה בהתאם להוראות היצרן גורמת לכך שהצמיגים ישחקו במהירות. סוג השחיקה הוא מעין 'שיני מסור' ואפשר לחוש 'בשיניים' אלו באמצעות החלקת היד לרוחבה של של סוליית הצמיג. בפועל, זאת בדיוק ההמלצה המתבקשת. אחת למספר שבועות מומלץ להחליק את כף היד לרוחבו של הצמיג, ולנסות לחוש האם קיימים 'שיני משור'. במידה והללו קיימים, כדאי לגשת לכיוון של זוויות ההיגוי ברכב. במידה וזאת אכן הבעיה, הרי שהתיקון יבוצע בפרק זמן קצר.
שחיקה בצידו האחד של הצמיג
שחיקה חזקה של הצמיג בצידו האחד (הפנימי או החיצוני) מאשר בצידו האחר מחייבת לגשת למכון המבצע כיוון זוויות היגוי, כאשר שחיקה שכזאת מעידה לרוב על זווית קמבר שאינה תקינה.
זווית הקמבר היא זווית ההטיה האנכית של הגלגל, כאשר מתבוננים על הגלגל מחלקו הקדמי של הרכב. אם קצהו העליון של הגלגל נוטה החוצה, הרי שזווית הקמבר היא חיובית. במקרה ההפוך הזווית נחשבת כשלילית. במידה וזווית הקמבר אינה תקינה, אזי העומס והמשקל 'נופלים' יותר על צידו האחד של הצמיג, וצד זה ישחק בצורה אגרסיבית יותר –בהשוואה לצידו השני של אותו צמיג. פגיעה חזקה במדרכה, לדוגמא, גורמת לזווית קמבר חיובית – כשהיא באה לידי ביטוי לאחר מכן (במידה ולא תוקן הליקוי) בשחיקה בהיקפו החיצוני של הצמיג. יתכנו בעיות נוספות שעלולות לגרום לשחיקה שכזאת, כגון בעיה בתפוחי הפרונט, או בעיה בקפיצים. חשוב מאוד להקפיד על העמסה נכונה ושווה על הרכב, וזאת בעיקר ברכבים שבהם יש מתלה נפרד מאחור.
במידה וזווית הקמבר שונה מצד לצד, הרי שהרכב 'ימשוך' במהלך הנסיעה לצד אחד.
הנהג ידרש להחזיק בהגה (ולעתים אף 'להילחם' עמו) על מנת שהרכב לא יסטה.
נסיעה ממושכת במצב שכזה היא מסוכנת, מאחר וחוסר תשומת לב עלולה לגרום לסטיה לנתיב אחר או לשוליים. פרט לכך, הצמיג ישחק במהירות ומשך חייו יתקצר במידה משמעותית.
שחיקה חדה בדופן הצמיג
שקיעה חדה של דופן הצמיג, קרוב לקצהו, מעידה על בעיה בכיוון הגלגלים, כאשר לרוב מדובר ברכיש שהתעקם כתוצאה מפגיעה (בור בכביש, מדרכה, תאונה וכדומה). בפועל, כל אחד מרכיבי המתלה יכול להתעקם, כלומר יד הסרן, בולם הזעזועים, התפוחים, או המשולשים. גם במקרה זה יש לגשת למכון העוסק בכיוון זוויות היגוי, כשנדרשת בדיקה מקצועית על מנת לאבחן כהלכה ולמצוא את הרכיב המדויק שהתעקם. ברכבים רבים לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות כיוון רגיל, ויש להחליף את החלק העקום.
אין להתפתות להצעות של בעלי מכונים המציעים 'ליישר בולם' וכדומה. זה מעיד על חוסר מקצועיות וניסיון לחסוך במקום שבו אסור בתכלית האיסור לבצע שינויים והתאמות בחלקים על מנת להגיע לתוצאות הרצויות. במידה וחלק התעקם אזי יש להחליפו באחר. החיים שלכם שווים הרבה יותר מעלותו של החלק.
יש לציין שגם ששחיקה דומה תתגלה במידה והגלגלים לא מאוזנים. שם השחיקה תראה כאזור שחוק מהקצה החיצוני למרכז הצמיג. במידה והשחיקה עדיין אינה גדולה, הרי שכדאי לבצע איזון לצמיג (בפנצ'ריה) ולהחליף בין מיקומם של הצמיגים.
שחיקה בצלע השניה של הצמיג שחיקה בצלע השניה, הפנימית יות של הצמיג, נחשבת לרוב כשחיקה נורמלית של צמיג רדיאלי. השחיקה הזאת מופיעה היכן שמסתיימים רצועות הפלדה המקיפות את הצמיג, כשאחריויש סוליית גומי ללא רצועות הפלדה.
ההמלצה היא לשים לב לשחיקה זו, וזאת על אף שחלק מהיצרנים מתייחסים לשחיקה זו, במידה והיא מועטה וסבירה, כאל תופעה נורמלית. ההמלצה היא להקפיד על לחצי ניפוח בהתאם להוראות היצרן, ולעקוב אחרי השחיקה.
כמו כן יש להקפיד לשים את הצמיג שמתיר היצרן. במקרים רבים שחיקה זו נובעת מהתקנה של צמיג רחב מידי על הגלגלים המקוריים.
סיכום: איתור בעיות שכיחות נוספות באמצעות
|